בשבוע האחרון יצא לי להשתתף בחוויה עצומה, מטעם מכון וויצמן, בית הספר והעירייה. יצאתי עם קבוצת חברים תלמידי כימיה יחד עם המורה לכימיה ומנהלת בית ספר לגאורגיה. המטרה הייתה לחזק קשרים ויחסיים בין לאומיים ולהחליף מידע ורעיונות בין התלמידים מהמדינות השונות בתחום הכימיה והטכנולוגיה.
מסע זה היה חלק מחילופי תלמידים, לפני כמספר חודשים קבוצת תלמידים מגאורגיה באה לביקור בארץ התלמידים התארחו בבית התלמידים מגדרה. שבוע זה היה שבוע כיף ומהנה ובו יצאנו עם הילדים למקומות בילוי שונים, הראנו להם את הארץ ואת סגנון החיים הישראלי. בנוסף, השתתפנו בכנס כימיה שבו הצגנו מספר דברים באנגלית בנושא הכימיה והטכנולוגיה וגם הילדים מגאורגיה הציגו דברים. כשהתלמידים מגאורגיה עזבו הפרידה הייתה קשה אך נשארנו בקשר בעזרת האינטרנט. שהגיע תורנו לטוס אליהם שמחנו נורא והתרגשנו לפגוש אותם שוב. בעזרת תמיכה מרשת דרכא וראש העיר יואל גמליאל שעזרו לממן את הטיסה לגאורגיה טסנו לשבוע אצלם.
כשנחתנו בגאורגיה חיכתה לנו קבוצת התלמידים בשדה התעופה למרות השעה המאוחרת (2 בלילה) המפגש היה מרגש ושמח. משם המשכנו לבתיהם וזכינו לאירוח חם. כשהתעוררנו הגענו לבית הספר שלהם שם קיבלו את פנינו בטקס ובו ריקודים ושירים מסורתיים, שתילת ורדים בגינת בית הספר וסיבוב היכרות במקום.
חוויה מיוחדת בפניי עצמה הייתה האירוח בבתים. בבית בו התארחתי לא היו מים זורמים בכל שעות היום וצחצוח השיניים נעשה בעזרת דלי. הדירה הייתה קטנה בתוך בניין ישן בלי חשמל במדרגות. לאחרים היו התנסויות שונות בחלקן טובות יותר (בית מודרני פרטי עם תשתיות שמוכרות לנו מהארץ) ובחלקן בעייתיות יותר לדוגמא בית שבו השירותים הם חור פשוט באדמה בחדרון מוקף פח בחצר. יחד עם זאת האירוח בכל הבתים היה חם ושמח, תמיד דאגו להאכיל אותנו ולגרום לנו להרגיש הכי נח שאפשר.
בנוסף לאירוח המדהים בבתים הילדים הראו לנו את העיר שלהם ויצאו איתנו למקומות בילוי אצלם כגון: מועדון ביליארד, מסעדות, תצפיות לנוף המדהים באזור ועוד. באחד מהימים אני הלכתי עם המארח שלי לחווה של דודו שבו ראיתי חזירים ענקיים (חזיר במשקל 700 קילו) וחיות חווה אחרות. לאחר מכן המשכנו למסעדה שבה דאגו שאשבע לגמרי ולא נתנו לי להפסיק לאכול. הבילוי עם הילדים היה מהנה ולמדנו להכיר אותם ואת תרבותם בצורה הטובה ביותר.
גם ראש העיר שלהם דאג לארח אותנו והזמין אותנו ללשכתו ושם דיברנו על מטרת הביקור ועל החשיבות הגדולה לשמור על הקשרים הבין לאומיים. בנוסף זכינו לארוחה ענקית עם מאכלים מסורתיים. בנוסף התארחנו כולנו יום אחד באחת מבתי המארחים ושם הכנו בעצמינו מאכלים מסורתיים וזכינו לארוחה חגיגית וגדולה עם מטעמים מכל הסוגים בליווי שירה וריקודים מסורתיים.
מסביב לכל הבילויים יצאנו גם במטרה להעביר ולשתף את הידע בנושא הכימיה פעילות זאת נעשתה בעזרת יום הצגה בבית הספר וכנס מדעי ארצי בעיר טבליסי שבו גם התארחו מדינות חוץ (פולין, ארצות הברית (סאן דייגו) וישראל).
בבית הספר שלהם הצגנו את מדפסת התלת מימד וניסוי קטן ומעניין בנושא חומצות ובסיסים. התלמידים והמורים הגאורגים התלהבו מאוד והתעניינו במיצגים שלנו ואפילו ביקשו לשמור דגמים שיצרנו בארץ במדפסת של בית הספר מכיוון שלא הכירו דבר זה, בנוסף הציגו גם תלמידים מבתי ספר ואוניברסיטאות אחרים בעיר על עבודתם (דוגמא: הפקת אנרגיה ירוקה מפסולת בעיר).
גם הכנס המדעי היה חוויה משל עצמו, בכנס המדעי מתארחים אוניברסיטאות ומכללות גדולות מכל גאורגיה ומשתתפים גם הם, לכן מעמד זה היה מכובד ביותר. המשלחת הישראלית קיבלה אוהל משל עצמה ושם הצגנו ניסויים בכימיה והסברנו עליהם לעוברים ושבים. כנס זה היה חוויתי ביותר והיה כיף גם לעבור בין האוהלים השונים ולראות את הקדמה ואת הטכנולוגיה שקיימת בגאורגיה ובמדינות המשתתפות הנוספות.
לאחר הכנס המדעי נפרדנו מהתלמידים והמשכנו למלון בטבליסי. בוקר למחרת השכרנו מדריכה וזכינו להכיר את טבליסי היפה שהייתה יחסית מודרנית לעיר שבה התארחנו.
לסיכום אני יכול להגיד ששבוע זה היה בין השבועות הטובים ביותר שהיו לי וזאת חוויה שלעולם לא אשכח. אני מודה לכל אדם שלקח חלק בזה: התלמידים, המורה (אפרת קורן) והמנהלת (רוחילה טל). במסע זה קיבלתי משמעויות שונות לחיים ולמדתי להעריך את הדברים הקטנים. אני שמח מאוד שהייתה לי את הזכות לייצג את ישראל בגאווה במדינה זו ששמחה לשמוע מידע על המדינה שלנו, ומעריכה את יכולותינו הלאומיות. אני מקווה ואף יודע שאמשיך לשמור על קשרים עם התלמידים ואמשיך לייצג את ישראל בגאווה מולם.
רועי שגיב, חבר משלחת חילופי תלמידים לגאורגיה מבית הספר "דרכא אזורי גדרה על שם מנחם בגין"
